1 וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃
1 קִרְיַת הָאַרְבַּע. פֵּרַשְׁנוּהוּ, וּבָא בְּהֵ״א הַיְדִיעָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שֵׁם אָדָם, לְפִי שֶׁהוּא בִּדְמוּת תֹּאַר וְכִי נִקְרָא כֵּן לְפִי שֶׁהָיָה הוּא וּבָנָיו אַרְבָּעָה.
2 אֲשֶׁר־גָּר־שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק. אָמַר לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב גַּם כֵּן גָּר שָׁם, לְהוֹדִיעַ כִּי רָאוּי לָאָדָם לָגוּר בְּעִיר אֲבוֹתָיו לִכְבוֹד הָאָבוֹת שֶׁהֵם נִקְבָּרִים שָׁם, וְכֵן אָמַר ״הָעִיר קִבְרַת אֲבוֹתַי״ נחמיה ב:ה, תָּלָה הַדָּבָר בְּקִבְרַת אֲבוֹתָיו.
